תקשורת אפקטיבית היא כלי חיוני, כדי להשיג תוצאות אופטימליות בכל מצב. בהקשר של גישור משפחתי, מקובל לחשוב ,שסגנון התקשורת של המגשר משפיע באופן ישיר על יכולת הצדדים בגישור, לנהל משא ומתן ולהתקדם לעבר הסכמות, שהן היעד של הגישור. מחקרים רבים מראים, שהדרך בה הורים מתקשרים ביניהם ומנהלים את הגירושין משפיעה על כל בני המשפחה, במיוחד הרווחה האישית והביטחון הרגשי של ילדיהם.
ההשפעה של הליך הגירושין על הילדים מביאה הורים רבים לפנות לגישור, במטרה לצמצם את הסיכונים הכרוכים במאבק משפטי ארוך ולוחמני. מדוע תקשורת אפקטיבית חשובה בגישור משפחתי, ומה נדרש כדי להבטיח הליך גישור איכותי בהקשר זה?
דפוסי תקשורת בין ההורים: ההשפעה על הילדים
שלא במפתיע, לדפוסי התקשורת בין ההורים יש גם השפעה פיסית על בריאות הילדים. תגובות הילדים לגורמי לחץ קשורות ומושפעות מהתקשורת בין ההורים. הורים תומכים, בלי קשר למצבם המשפחתי, תורמים ליכולת ילדיהם, בכל גיל, להתמודד עם מצבי לחץ. לעומת זאת, תקשורת לקויה בין ההורים משפיעה לרעה על יכולת הילדים להתמודד במצבי דחק, לעומת ילדים שהוריהם הפגינו דפוסי תקשורת של שיתוף פעולה. ממחקרים עולה, שכאשר הביטחון הרגשי של ילדים מופר, הם שולטים פחות בתגובות שלהם וחווים קשיים גדולים יותר במצבי דחק. אם הם חווים גירושים של הוריהם, יש לכך השפעה פסיכולוגית משמעותית, שעוצמתה תלויה גם בגיל הילדים.
נשואים או גרושים, טיפוח הורי של הביטחון הרגשי אצל הילדים משפיע לטובה על התפתחותם ומגן עליהם מהפרעות שונות. ילדים עם בטחון רגשי שולטים טוב יותר בהתנהגותם וברגשותיהם, ומוכנים טוב יותר להתמודדות עם מצבי דחק. ילדים ללא בטחון רגשי, לעומת זאת, מגלים התנהגות אגרסיבית ופחות שולטים בתגובותיהם במצבי דחק. מתבגרים ובני נוער נמצאים בסיכון גבוה יותר, כשהתקשורת בין ההורים לא תקינה, או כשההורים מערבים אותם בנושאים לא להם. החיפוש אחר זהות, המאפיין גילאים אלה, הוא גורם לחץ בפני עצמו ולכן נדרשת התיחסות לשונה לילדים בגילאים שונים.
חשיבות התקשורת במהלך הליך הגירושים
השיח בין ההורים הוא חלק בלתי נפרד מחיי הילדים, והוא כולל חלקים פחות נעימים. מחקרים מראים, שסכסוכים לא מהווים איום בעיני הילדים, אלא רק אלה שנשארים לא פתורים. ילדים מגיבים, לא רק לעצם הסכסוך, אלא לאופן בו הוא מנוהל, ולכן חשוב שההורים יפתרו אותו בצורה חיובית. חשיפה של ילדים לטכניקות של פתרון סכסוכים, לא רק תקנה להם כלים שהם יזדקקו להם בסכסוכים שלהם בעתיד, אלא גם תעניק להם תחושת בטחון ונינוחות רגשית.
התפרקות נישואים יוצרת דחק ומתח בקרב כל בנות ובני המשפחה, עד כדי תחושה של דכאון אצל ההורים. התקשורת בין ההורים נפגעת ורמת האלימות עולה פעמים רבות. ילדים החשופים לאלימות משפחתית מגיבים בדומה לילדים שחווים התעללות, ומושפעים פסיכולוגית באופן דומה. דימוי עצמי נמוך, הפרעות התנהגות, איכות חיים נמוכה ובעיה בקשרים עתידיים - אלה ואף תופעות פוסט-טראומטיות מאפיינות ילדים כאלה.
גישור גירושין וטכניקות תקשורת
לתקשר את הליך הגישור חשוב לא פחות, מלנהל את התקשורת במהלכו. זוגות המגיעים לגישור גירושין כבר קיבלו מידע על התהליך, אם כי מידע שכזה עלול להיות מוטעה ומטעה לעיתים. דוגמה לכך, היא החיוב לעבור הליך גישור, המוטלת בישראל ע"פ ה"חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה". עצם החיוב יוצר דואליות, שכן הליך הגישור מבוסס באופן בלעדי על הרצון החופשי של הצדדים, ואילו החוק מחייב אותם לקבל הסבר על הגישור, לפני שהם פונים לנתיב המשפטי, מתוך תקוה של המחוקקים (כמובן, לא רק הם), שיבחרו בגישור.
אלא שהמסגור של ההליך הזה, כלומר האופן בו תופשים אותו הצדדים, שרובם אינם כמובן משפטנים או מגשרים, הוא כהליך מחויב על פי חוק, מה שמציב את הגישור בנקודת פתיחה הסותרת את מהותו, על פניו. גם הבחירה בהגדרה "גישור גירושין" או "גישור במשפחה" משפיעה על המגושרים (ועל המגשר) ועל תפישת הציבור בכללו את הגישור. בעוד שגישור גירושין מצביע כבר על המטרה של ההליך, גישור במשפחה יכול בחלק מהמקרים, בעיקר כשילדים מעורבים בו, לתרום לעיצוב ההליך כצופה פני עתיד. גם הצגת הגישור באמצעות ההגדרה "הליך אלטרנטיבי לפתרון סכסוכים" עלולה להטעות, שכן "אלטרנטיבה" יכולה להיות מובנית כבחירה משנית, טובה פחות מהדרך הנפוצה יותר, בית המשפט.
המלצות
בהינתן ההשפעות החיוביות והמזיקות של דפוסי התקשורת על הורים וילדים, מומלץ למגשרים:
להשתמש בטכניקות של האזנה פעילה ותקשורת פתוחה.
לוודא שרמת המיומנות השפתית שלהם מתאימה, בגישורים בהם שפת האם של המגושרים אינה עברית.
להתייעץ עם גורמים מקצועיים בגישורים בעלי עצימות גבוהה, בהקשר של תקשורת וויסות רגשי.
ללמוד את השפעת הרגשות ודרכי התקשורת על המוח (לפוסט שלי בנושא, הקליקו כאן).
להיות מודעים לצורת התקשורת וההטיות שלהם עצמם (לפוסט שלי בנושא, הקליקו כאן).